יהדות, נשים, גברים ותפקידים שונים

בשיעור הקודם ניסיתי להביא הוכחות (או, בעצם, הוכחה אחת מרכזית שממנה הסקתי מסקנות רבות) לגבי התפקידים השונים של כל אחד מפרטי האנושות בעולם. הטענה המרכזית שהעלתי היתה שהתורה אכן מכירה בתפקידים שונים, מהויות שונות של בני האדם ומחלקת בניהם לפי אופיים שונים וכוחות שונים שכל אחד ואחת קיבל וקיבלה. בשיעור זה ברצוני לקשור את הדברים לנושא של סדרת השיעורים האחרונה- היחס לנשים, או שמא יש לומר לנשים וגברים ביהדות.

כבר הזכרנו בעבר את העובדה שסימנים חיצוניים מלמדים פעמים רבות על המהות הפנימית של הדבר. יש קשר ישיר בין הצורה שהדברים השונים מקבלים ב"עולם הזה" לבין היסוד והשורש העומד אחריהם. כך, לדוגמא, הזכרנו שעוצמתו האדירה של הכוח המיני באדם מלמדת על חשיבותו גם למעלה ועל התפקיד המאוד חשוב שהוא צריך למלא בעולם. כך הדבר גם בדברים רבים אחרים- הצורה שחיצונית שהן לובשים, האברים השונים המרכיבים אותם, האופי שלהם וכדומה... מלמדים על מהות פנימית שונה, על תפקיד אלוקי שונה וכיוצא בזה.

הדברים מבוססים על אימרה מפורסמת של הזוהר הקדוש (שהובאה במקומות נוספים, בגרסאות שונות):
"ובג"ד כלא ברזא עלאה איהו, ת"ח קודשא בריך הוא עבד מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא וכלא דא כגוונא דא, וכל מה דאתעביד בארעא קיימא קמי קודשא בריך הוא בקדמיתא"
זוהר בראשית, פרשת מקץ דף קצז עמוד א

הזוהר הקדוש, אם כן, מלמדנו כלל חשוב באופיה של הבריאה- "מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא", או בעברית- "מלכות הארץ היא כמו מלכות השמיים". כלומר: יש השוואה בין איך שהדברים נראים בארץ לבין שורשם בעולמות העליונים. באחד השיעורים (שיעור אמונה 37, העוסק בהשתלשלות העולמות) הארכנו להראות את המשמעות הרחבה מאוד של הביטוי הזה, לא מדובר רק על "אופי" או "בערך" אלא על השוואה מלאה וחשובה הנובעת מהצורה שבה ברא הקב"ה את העולם. הצורה שבה העולמות העליונים משתלשלים, עוברים בין השלבים השונים, והמבנה של העולם העליון הם היסוד למבנהו של העולם הזה והברואים השונים החיים בו. ניתן ללמוד בקלות מאחד על השני, מצד אחד, כפי שדוד אומר "מבשרי אחזה אלוק", ניתן ללמוד מהעולם הזה על העולמות העליונים, ומצד שני גם להיפך- אופיים של העולמות העליונים יכול ללמד על העולם הזה. במקומות רבים חכמים עושים את הקשות הללו ולומדים על צדדים נסתרים באחד העולמות מצדדים גלויים בעולם האחר (ככל שהאדם יותר רוחני, כמובן, הוא יכול יותר ללמוד מהעולמות הרוחניים על העולם שלנו, מהסתכלות ומידע איך בנויים הדברים למעלה ומלמידת התהליכים כפי שהם באים לידי ביטוי עליון- הוא לומד מה עתיד לקרות בעולם הזה, על אופיים של בני אדם ועל הדרך שהדברים צריכים לקרות. גדולי הרוח האמיתיים מסוגלים לניתוחים מעמיקים מאוד ונכונים לגבי העולם דרך הסתכלות זו).

כאשר אנו צופים בעולם החי הסובב אותנו, ברורה לנו האמת שבנקודה זו. מבחינה ביולוגית, נפשית, והתנהגותית ההבדלים בין היצורים השונים בעולם הם ברורים וחדים. חיות בעלי איפיונים חיצוניים מסויימים הן גם בעלות איפיונים פנימיים התואמים את המבנה החיצוני הזה, חיות בעלות תכונות גופניות של טורף, לדוגמא, הן גם בעלות "אופי" כזה וחיות בעלות אברים לא תוקפניים נהנות מאופי "רגוע". מהסתכלות פשוטה על מבנהו הגופני של יצור ניתן ללמוד על מבנהו הפנימי. כך גם החלוקה בין נקבות לזכרים בעולם הטבע, רק נקבות בעלי החיים יכולות ללדת ילדים, להניק אותם ולעיתים קרובות הן גם היחידות המגדלות אותן. המבנה החיצוני מלמדנו על התכונות הפנימיות.
אצל האדם הדברים שונים מהותית, מכיוון שהאדם הוא יצור חושב, שמרכז חייו הוא מוחו (טוב, בסדר, אצל חלק מהאנשים זה כך ), הרי שעיקר האופי שלו נובע ומושפע ממוחו ולאו דווקא מהכלים החיצונים שלו, אדם חכם יכול להיות עוצמתי פי כמה מאדם טיפש- גם אם האחרון הוא חזק גופנית. אולם עובדה זו אינה סותרת את מה שטענתי למעלה, העובדה שהאדם פחות מושפע מכלים חיצוניים מלמדת כי את האופי המיוחד של כל אחד ואחת יש לחפש בכלים הפנימיים, במבנה הנפש, הנטיות, צורת החשיבה ועוד... לא מבנה הגוף של האדם יכול ללמדנו על "מקומו" בעולם הרוחני ותפקידו אלא אופיו מלמדנו על מהותו הרוחנית. הדברים הם פשוט תוצאה של רמת הסתכלות, כאשר מדובר על יצורים "בסיסיים" הרי שמבנה הגוף מלמד על הנפש וכאשר מדובר על יצורים גבוהים יותר, עם "נשמה"- מבנה הנפש (התכונות והאופי) מלמד על מבנה הנשמה. העולם הביולוגי יכול גם הוא ללמד אותנו על עולם גבוה ממנו, כשם שבעולם החיות הגוף מלמד על הנפש, כך בעולם המדברים (האדם) הנפש מלמדת על מבנה הנשמה.
בסופו של דבר המסקנה אליה אני שואף היא די ברור. אחרי שקבלנו את שתי הנחות יסוד: א) שישנם תפקידים שונים לברואים בעולם וְב) שההבדלים החיצוניים (ובהקשר הזה החיצוניים פירושו גם האופי והתכונות) מלמדים על הבדל במהות ובתפקיד האלוקי של כל נברא, הרי שיש מקום ללמוד מכאן שיש הבדל בין התפקידים של נשים וגברים בעולם, כשלכל אחד מהמינים יש מהות שונה וממילא גם תפקיד אחר בקידומו של העולם. הכלל הזה נכון, עקרונית, לגבי כל אחד ואחד, כלומר: יש הבדל בין התפקיד של כל גבר ותפקידה של כל אישה, אולם תכונות האופי המקשרות בין הנשים בעולם ואלה שמקשרות בין הגברים גם מלמדות על קשר עמוק, פנימי ומהותי בין התפקידים של המינים השונים.

ממהויות שונות אלו גם נובע היחס השונה לעולם הרוחני של כל קבוצה. כאשר יש מהות ותפקיד רוחני הדבר משפיע על מבנה החיים של כל נברא, כל נברא מקבל כוחות בהתאם לתפקידו, צריך לשנות בעצמו (ל"שכלל את המידות", בלשון בעלי המוסר) דברים בהתאם לתפקידו וכדומה... וממילא יש לו גם מצוות שונות ו"סדר עולם רוחני" אחר משל כל שאר הברואים. בדיוק כמו שתפקיד צבאי מסויים מצריך הכשרה מסויימת, כלי עבודה מסויימים וכדומה, כך תפקיד רוחני מצריך מצוות מסויימות, גישה רוחנית מיוחדת וכיוצא בזה. "כלי העבודה של הנפש" ושל הנשמה שונים בין בעלי תפקיד נשמתי שונה. אדם בעל תפקיד הנהגתי חשוב צריך לעבוד על מידת הרחמים, שתהיה מוגבלת לתחומה ולא תגלוש לעניינים מדיניים, הוא צריך לשכלל את מידת הצדק שלו ולהחיל אותה על כל הנתונים תחתיו וכן הלאה. לעומת זאת קצין בצבא צריך לעבוד על האומץ שלו, לדחוק הצידה תכונות של רכרוכיות הנפש, ושוב, אמא צריכה לעשות שימוש בכוחות הרכים שבנפש האדם ולדחות הצידה את האומץ, קושי הלב והדומים להם. התפקיד האינדיווידואלי של כל נברא משפיע גם על העולם הרוחני שהוא צריך לבנות לעצמו, ואפילו על המצוות שהוא צריך לדקדק בהן... וזוהי, לענ"ד,הסיבה הפנימית והמהותית לכך שיש מצוות שנשים פטורות מהן, המבנה הנפשי הנשי (וכרגע אנו לא נכנסים לתוך המבנה הזה, או מנסים להוכיח שהוא מתאים לכך או אחרת) מצריך סוג מסויים של מצוות ולא סוג אחר ולכן הנשים פטורות מחלקן. איך אני יודע מה בדיוק המבנה הנפשי הנשי וממה הן צריכות להיות פטורות? כאן בדיוק נכנס העיקרון שאותו הארכתי לבאר למעלה- עצם העובדה שהתורה, שניתנה על ידי בורא העולם והמכיר את נפש האדם לפרטי פרטיה, פוטרת את האישה ממצוות מסוימות- עצם עובדה זו מלמדת אותנו על מבנה הנפש של המין הנשי, וגם של הגברי, בהיפוך. אנו יכולים לגשת מלמטה למעלה, על ידי למידת המצוות שהטילה התורה ומניתוחן, להגיע להבנת ההשתלשלות הנפשית המביאה ללדתה של אישה או ללדתו של גבר. היסוד הוא אחד, האמונה שנותן התורה מכיר ויודע מה טוב ונכון עבור כל אחד מהברואים ולכן הוא מתאים את רשימת המצוות לאופיו של כל נברא.

מה שחשוב לזכור (וקשה לפעמים לעכל) הוא שהעולם התורני ורשימת המצוות והמטלות מתייחסים לצד הפנימי של האדם, למהותו האמיתית. אנו, כבני אדם, נוהגים לראות ולבחון את הדברים מהבחינה החיצונית שלהם, אולם התורה בונה את הצד הפנימי ומצוותיה תואמות את התוכן הנפשי של כל אחד. בעולם כל כך מוחצן כשלנו הדבר גורם פעמים רבות לקשיים, כי מצד האמת הרי נשים באמת מסוגלות לעשות כל דבר שהגברים מסוגלים לו, ופעמים רבות אף יותר טוב... אולם האמת הפנימית של כל מין (והרי יש הבדלים ברורים בין המינים) דורשת קיום של מצוות אחרות.

בעיה נוספת שגורמת לנו לחוש רע עם עולם המצוות ועם העובדה שיש הבדל בין הדברים המוטלים על נשים לבין אלו המוטלים על גברים היא (שוב...) ירושה מהעולם הסובב אותנו. במשך אלפי שנים שלטו הגברים בעולם בכח הזרוע, פחות או יותר. הכוחניות היא זו שנתנה לגברים את העוצמה לניהול העולם והעמידה את הנשים בצל... במסגרת זו קבעו הגברים למה הנשים מסוגלות ולמה לא והטילו עליהן (בדרך כלל) תפקידים פחות אהובים ויותר קשים, ופחות תפקידי הנהגה. עובדה זו גרמה לנשים רבות לחוש תחושה רעה כלפי קביעות אלה, וכמו שקורה פעמים רבות, הנשים הטילו תחושה זו גם על התורה, עד כי רבות מהן בטוחות שהתורה מפלה, קובעת דברים באופן שרירותי וממשיכה את שלטון הגברים כחלק מעולם המצוות. נקודות אלו מטילות עלינו כמה תפקידים חשובים- מצד אחד עלינו ללמוד, באמת פנימית נוקבת, מה הן תכונות האופי של כל מין ואיך עולמו הפנימי (השונה, ובכך לא נתבייש) יכול להתמלא על ידי האמונה. מצד שני אנו חייבים לברר מהן הנקודות שבהן הופלו הנשים כחלק מהמסורת הגברית של העולם ולהיפטר מהן ומצד נוסף עלינו לנקות מראיית העולם שלנו את התפיסות המעוותות שהנחיל לנו העולם הסובב אותנו ולעמוד על הצדדים הפנימיים שבדרך כלל מוזנחים על ידי עולמנו המוחצן.